פרק א


פרק א

תחרות בריאה שמחייבת בדיקה

הבדיקות הנפוצות בארבעת המינים מתחלקות לשלוש. נלך מהקל אל הכבד.

נתחיל מההדסים שבהם כולי עלמא יודעים שעיקר הבדיקה מתבססת על השאלה אם הוא משולש או לא. להבדיל מהלולב, ההדס אחרי שנקטף אי אפשר לשנותו וביד כל אחד לבדקו, אם הוא תלתא תלתא טרפי בקינא, כדי שלא יהא נחשב כהדס השוטה ופסול. וכן קל לכאורה לבדוק שיעור אורכו, עליו חופים את עצו, עלי ההדס יהיו קטנים כגודל ציפורן האגודל וכו'. באתרוגים שתנאי כשרותם והידוריהם רבים הם חלק מהם הם תנאי כשרות לכשר או פסול אף בדיעבד, וחלק הם ליתר הידור ושלימות בו, כגון בלעטלאך שאינו גבוה מן האתרוג ואינו מורגש במישוש היד, שאין שום פוסק שאינו מכשירו להשתמש בו ולברך עליו לכתחילה.


יתמה הרואה וישאל: האם ח"ו משקרים עלינו? אלא שדבר ברור הוא שהדבר תלוי בהכרעת הרב הבודק או המכשיר על פי הוראתו והשקפתו ובמיומנותם של הממיינים


אך הלולב שונה מהם בכך שיש אפשרות "לתקן" אותו באופן שקשה מאוד לגלות את התיקון ואת ההשפעה שלו על כשרותו. הלולב, חומרותיו נוגעות לעיקר כשרותו או פסולו. ואם אנן דמחמרינן לנהוג בלולב כשיטת הר"ן והריטב"א והרב המגיד, דעשו ראשו של לולב כחוטמו של אתרוג, הרי כל השאלות נוגעות בכשרות הלולב אם כשר הוא או פסול אפילו לברכה.

גם בעניין הידורו רבו בו השאלות וההגדרות, בהגדרתו של "נראה בפסול כל שהוא" של "חסר" ושל "הדר".

א. כפי המשמעות בשולחן ערוך הרב בסימן תרמ"ח וז"ל: "נראה לרוב בני אדם בהשקפה ראשונה".

ב. ולשון הגרע"א בכתבים עמוד פ"ח "שימת עין", והפמ"ג כתב "כשמעיין בה".

הכרעת הפוסקים המובאת בספרי ארבעת המינים, היא לחלק בין פסולי 'הדר' שבהם די בראיה שטחית, בהשקפה ראשונה, ובפסולי 'חסר' שבהם צריך ראיה עיונית בשימת עין, כשמעיין בה. (הסתכלות בזכוכית מגדלת היא לברר המציאות במקום שיש ריעותא לכך).

בגלל כל הנ"ל, הרי ברור שנכון מאוד ליטול לולבים ארוזים שלא ניתן יהיה בידי אף אדם לעשות בהם שינוי לאחר שנבדקו על ידי רב הבקי בהלכות ד' מינים שהשגיח על כל התהליך עד האריזה. אך כאן מתחיל ההבדל הגדול שבין הסחורות הארוזות, שרובן בהכשרים מהודרים ומה ההבדל ביניהם?

במשך הדורות ובפרט עם התפתחות התעשייה הקימו רבני הערים גופי כשרות למיניהם שישגיחו ובמידת הצורך יפנו שאלות המתעוררות למומחה. בעשרות השנים האחרונות ישנם גופי כשרות ומערכות גדולות המספקות שירות לציבור, בכל תחומי החיים.

כל גופי הכשרות מיוסדים על העקרונות הנ"ל, להביא המומחה הנדרש והבקי עם נאמנותו לכשרות, כתנאי סף לנתינת הכשרות והתעודה המעידה על כך.

אם כן, ישאל השואל:

א. איך ייתכן שיהיו פערים כאלה גדולים בין גופי וסוגי כשרויות למיניהם? ניקח למשל את נושא המזון. איך יש כאלה פערים בין בכשרות העופות ובשר ובין בשאר מוצרי מאכל למיניהם?


הלולב שונה מהם בכך שיש אפשרות "לתקן" אותו באופן שקשה מאוד לגלות את התיקון ואת ההשפעה שלו על כשרותו


ב. יתרה מכך. לפעמים יש שאותו גוף כשרות על תנאיו ודרשותיו המחמירות ייתן כשרות לשני מפעלים המייצרים מוצרים זהים, ובכל זאת, למרות שבמוצר עצמו אין שום הבדל, הציבור יעדיף את מוצריו של ראובן על פני שמעון או להיפך, מדוע? לדוגמא: בעניין שחיטת עופות שבמפעלו של ראובן ההשגחה היא על שחיטתו ומליחתו, וכן אצל שמעון חברו, ובכל זאת הציבור מבדיל ביניהם. ומצוי הדבר ביותר בקניית בתים לתפילין, או בכתיבת סת"ם, ואף בפערי מחירים גבוהים מאוד.

ההסבר לכך פשוט. ההכרעות ההלכתיות בהלכות טריפות או כתיבת סת"ם ועשיית תפילין וכדומה להן, מורכבות ומסובכות הן, וכוללות הידורים שאינם מוגדרים בכללים ברורים. דהיינו, יש צורך בעשייתם כראוי בהידור, ובבדיקתן צריכים לכשרון וניסיון רב – טכני ומעשי – ומה שקרוי "שתי ידיים ימניות".

אמנם לכל אחד מגופי הכשרות יש כללים ברורים לקבלת תעודת כשרות שיוצמדו לקיום ההלכה ושמירת הגדרים וכו', אבל ההידורים השונים עדיין תלויים בביצועו ובבחירתו של היצרן או המפעל המייצר. האם אפשר להשוות איכות ויופי הכתב בין שני סופרי סת"ם? האם אפשר להשוות אותה מהירות בהולכה והבאה בין שני שוחטים, שניהם יראי שמיים מרבים?

כאן למעשה אנו נכנסים לעניין התחרות. אין שום דבר שיכול לעמוד בפני התחרות. ככל שהמורכבות תהיה גדולה יותר, התחרות תהיה חזקה יותר. ישנן הרבה מאפיות שמכינות מצות לפסח לאכילת כזית מצה שתנאיו בשמירתו מתחילים כבר מהקציר, ורובן יש להם הכשר מהודר, ובכל זאת על מצות של אחת נשלם יותר ועל מצות של אחרת נשלם פחות.

כך גם בעניינו, ומעניין לעניין באותו עניין. בשוק ההדסים לד' מינים, מצויים כיום לא פחות מ-65 סוגי עטיפות והכשרים שעל כולם כתוב א.א. ועל כולם כתוב משולש בכולו ועל רובם כתוב שיעור חזו"א. וישנם אפי' מהמגדלים המספקים כמה סוגים ואריזות שונות בכשרויות שונות שכולם מתהדרים בתואר א.א.

יתמה הרואה וישאל: האם ח"ו משקרים עלינו? אלא שדבר ברור הוא שהדבר תלוי בהכרעת הרב הבודק או המכשיר על פי הוראתו והשקפתו בהגדרת משולש מהו, ובמיומנותם של הממיינים. ועיין תשובות והנהגות (ד' קנ"ז) דבזמן האחרון מוכרים בשוק הדסים משולשים מהודרים בתוך ניילון עם הכשר שהם מהודרים ביותר כיון דמשולשים לגמרי, אבל לאחר בדיקה קלה נראה שאמנם בשיעור שלם יש כאן משולש, אבל לא רצוף, ולפי זה, לגאונים (הובא בטור תרמ"ו) שצריך לעיכובא כולו משולש דווקא נראה שלא יועיל וכמו שיבואר, ונמצא דאין אלו הדסים המהודרים שמשלמין עליהם ביוקר כמהודרים, וצריך לבדוק אם אכן הוא מהודר, נמצא דאין לסמוך בעיניים עצומות על ההכשר שכולו משולש. והמעיין יבדוק שאם אינו רצוף לא יצא כלל לדברי הגאונים, והקונים מדמין שזהו הדר מהודר לכל הדעות.

18Mar
22Mar
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.